שחרור חסמים אישיים: הדרך להצלחה במשא ומתן עם ביטחון

שחרור חסמים אישיים: הדרך להצלחה במשא ומתן עם ביטחון אם יש ביטוי אחד שמסביר למה משא ומתן מרגיש לפעמים כמו הליכה על לגו יחפים, זה ״שחרור חסמים אישיים״. לא כי…

שחרור חסמים אישיים: הדרך להצלחה במשא ומתן עם ביטחון

אם יש ביטוי אחד שמסביר למה משא ומתן מרגיש לפעמים כמו הליכה על לגו יחפים, זה ״שחרור חסמים אישיים״.

לא כי חסר לנו ידע.

ולא כי אין לנו טיעונים.

אלא כי ברגע האמת משהו קטן בפנים לוחץ על כפתור: פחד, ריצוי, הימנעות, או צורך מוגזם להיות ״נחמדים״.

והופ – המחיר יורד, הגבולות מתמוססים, והביטחון עושה ״אני רק קופץ רגע למטבח״ ולא חוזר.

אז מה באמת עוצר אותך? 7 חסמים קלאסיים (שמרגישים ממש ״אתה״)

חסם אישי לא מופיע עם שלט ניאון.

הוא מגיע בתחפושת: ״אני פשוט בן אדם לא עימותי״, ״אני לא טוב בזה״, ״אני מעדיף שיזרום״.

בוא נפרק את התחפושות.

  • ריצוי אוטומטי – הרצון שכולם יצאו מרוצים, גם אם אתה יוצא עם חור בכיס.
  • פחד מדחייה – כאילו ״לא״ קטן הוא ביקורת על האישיות שלך, ולא על ההצעה.
  • קפיצה לפשרות מוקדם מדי – כי שקט חשוב יותר מתוצאה.
  • הימנעות משיחה על כסף – כאילו כסף הוא נושא ״לא מנומס״, ובכל זאת הוא הנושא.
  • עודף הסברים – כשאתה מסביר יותר מדי, אתה נשמע כאילו אתה משכנע את עצמך.
  • הנחת כוונות – ״הוא בטח לא יסכים״, ״הם בטח צוחקים עליי״. בטח, בטח.
  • הערכה עצמית תלויה בתוצאה – אם יצא מחיר נמוך, אז ״אני נמוך״. זה לא עובד ככה.

החדשות הטובות: חסם הוא לא אופי.

הוא הרגל.

והרגל אפשר לשנות, במיוחד כשמבינים מה מפעיל אותו.

רגע, למה דווקא במשא ומתן זה מתפוצץ? 3 סיבות מפתיעות

יש דברים שאנחנו מצליחים לתפקד איתם מצוין ביום יום.

אבל במשא ומתן הם יוצאים לטיול.

למה?

  1. משא ומתן הוא מראה – הוא מחזיר לך את היחסים שלך עם ערך עצמי, גבולות, וסמכות.
  2. יש בו ״משחק סטטוס״ – גם אם אף אחד לא אמר את זה בקול, המוח מרגיש היררכיה.
  3. הזמן קצר והלחץ אמיתי – אז המערכת האוטומטית לוקחת פיקוד.

וזה בדיוק המקום שבו שחרור מחסומים פנימיים הופך ממשהו נחמד לקרוא עליו למשהו שמשנה תוצאות.

הסוד הקטן של ביטחון: הוא לא רגש, הוא סט כלים

ביטחון במשא ומתן לא אומר ״אין לי פחד״.

הוא אומר: ״אני יודע מה לעשות גם כשיש פחד״.

במילים אחרות, ביטחון הוא התנהגות עקבית.

ומה מחזק אותו הכי מהר?

  • בהירות – מה אני רוצה, מה לא, ומה גמיש.
  • מסגרת – איך השיחה מתנהלת, מה הסדר, ומה השלב הבא.
  • שפה – משפטים קצרים, ברורים, בלי להתנצל על עצם הקיום.
  • אימון – לא ״כישרון מולד״. תרגול.

הכי מצחיק?

הביטחון עולה דווקא כשאתה מפסיק לנסות להיראות בטוח.

ומתחיל לנהל את השיחה בצורה חכמה.

תרגיל של 90 שניות לפני שיחה: ״מה הסיפור שאני מספר לעצמי?״

לפני כל משא ומתן יש מונולוג פנימי.

לפעמים הוא נשמע כמו מאמן קשוח.

לפעמים כמו ועד בית עצבני.

וכמעט תמיד הוא מגזים.

כך עושים את זה:

  • שלב 1 – כתוב משפט אחד: ״אני חושש ש…״
  • שלב 2 – שאל: ״מה הראיה לזה?״
  • שלב 3 – החלף לגרסה שימושית: ״גם אם זה יקרה, אני יכול…״

זה לא ״פוזיטיביות בכוח״.

זה ניהול מחשבות פרקטי.

כי משא ומתן טוב מתחיל הרבה לפני המשפט הראשון.

משפטי קסם (בלי קסמים): 12 ניסוחים שמחזיקים גבול בלי להיות דרמה

אחת הסיבות שאנשים מתקפלים היא שאין להם מילים מוכנות.

ואז יוצא להם ״טוב… אם חייבים…״

אז הנה אוסף משפטים שעובדים טוב כמעט בכל סיטואציה:

  • כדי שנדבר ביעילות, בוא נגדיר מה כולל ומה לא.
  • אני פתוח/ה לשמוע הצעה, ואז אראה אם זה יושב לי נכון.
  • זה חשוב לי להישאר במסגרת שהגדרתי.
  • אם נוכל להתקרב ל- X, אוכל להתקדם עכשיו.
  • אני מבין/ה את השיקול, ועדיין זה לא מסתדר לי.
  • בוא נבדוק חלופה שמייצרת ערך לשני הצדדים.
  • אני צריך/ה רגע לחשוב ולחזור עם תשובה מסודרת.
  • כדי שזה יהיה הוגן, בוא נצמיד את זה למדדים ברורים.
  • אני לא מתמקח/ת על איכות, אני מדייק/ת את התנאים.
  • זו לא שאלה של רצון, זו שאלה של התאמה.
  • אם זה לא אפשרי כרגע, נשמח לשמור על קשר להזדמנות הבאה.
  • בוא נסכם מה הוחלט עד כאן, שלא נפספס.

שים לב מה אין פה.

אין התנצלות.

אין התקפה.

יש כבוד עצמי ושיח ענייני.

איפה נכנס ״שחרור חסמים אישיים״ לתמונה? בדיוק כאן

כשחסם פעיל, גם משפט מצוין יוצא חלש.

או שאתה אומר אותו וצוחק בסוף, כדי ש״לא יכעסו״.

או שאתה מוסיף עוד שלושה משפטים שמורידים ממנו כוח.

כלומר, שחרור חסמים מייצר את הדבר הכי חשוב במשא ומתן:

נוכחות יציבה.

אם תרצה להעמיק בזווית הזו, אפשר למצוא הרבה תובנות ממוקדות אצל רוחמה ביטה המומחית בהקשר של עבודה פנימית שמשפיעה על תוצאות חיצוניות.

מפת דרכים פשוטה: 5 שלבים שמרימים אותך משיחה ״מבולבלת״ לשיחה שמתקדמת

רוב האנשים חושבים שמשא ומתן הוא ״להיות חד״.

בפועל, הוא בעיקר להיות מסודר.

  1. הגדרת מטרה – מה אני רוצה בסוף השיחה, במספרים ובמילים.
  2. טווחים – יעד, מינימום, ומה נחשב ״לא כרגע״.
  3. קריטריונים – על מה לא מתפשרים ומה כן (זמן, אחריות, תנאים, היקף).
  4. שאלות – מה אני צריך לדעת כדי לא לנחש.
  5. סיכום כתוב – אפילו אם זה רק הודעה קצרה. הזיכרון האנושי יצירתי מדי.

השלב הזה לבדו מוריד דרמטית לחץ.

כי אתה מגיע עם מפה.

לא עם תקווה.

שאלות ותשובות: כן, גם את זה שאלו לפני

שאלה: מה עושים כשצד שני לוחץ על החלטה עכשיו?

תשובה: מחזירים מסגרת: ״כדי לתת תשובה רצינית אני צריך/ה לבדוק רגע. אחזור אליך עד X״. מי שלא מכבד זמן חשיבה, בדרך כלל גם לא מכבד תנאים.

שאלה: איך מבקשים יותר בלי להישמע חמדנים?

תשובה: מחברים לערך ולקריטריונים: ״כדי שזה ישקף את היקף האחריות והלו״ז, אני צריך/ה שזה יהיה סביב…״.

שאלה: מה אם אני ״לא טיפוס של משא ומתן״?

תשובה: מצוין. גם אני לא טיפוס של לקום ב-6, ועדיין למדתי. משא ומתן הוא מיומנות, לא מזג אוויר.

שאלה: איך מתמודדים עם שתיקה מביכה אחרי הצעה?

תשובה: נותנים לה לעבוד. שתיקה היא כלי. אם חייבים משפט: ״קח/י רגע, זה בסדר״.

שאלה: מה עושים כשאני מרגיש/ה שאני מתחיל/ה להתנצל?

תשובה: עוצרים ומחליפים ניסוח: במקום ״סליחה, אולי אפשר…״ אומרים ״מה שיעבוד לי זה…״. אותו מסר, פחות קיפול.

שאלה: איך יודעים אם להתעקש או לשחרר?

תשובה: חוזרים לקריטריונים מראש. אם זה פוגע במינימום שלך – משחררים. אם זה רק אי נוחות רגעית – מתרגלים עמידה יציבה.

הומור קטן, אמת גדולה: אתה לא ״רגיש מדי״ – אתה פשוט קורא את החדר

אנשים עם רגישות גבוהה למשוב הם לפעמים מנהלי משא ומתן מצוינים.

הם קולטים טון.

מזהים היסוס.

מבינים תתי מסרים.

הבעיה מתחילה כשהקליטה הזו הופכת לריצוי.

הפתרון הוא לא לכבות את הרגישות.

אלא להוסיף לה עמוד שדרה.

ואם אתה רוצה כיוון עבודה מאוד ממוקד על החיבור בין חסמים פנימיים לבין יכולת לנהל שיחה בטוחה, יש גישה מסודרת שנקראת שחרור חסמים אישיים – רוחמה ביטה, שמדברת בדיוק על החלק הזה: איך להפסיק להיתקע ולהתחיל לזוז.

3 סימנים שאתה כבר משתפר (גם אם אתה לא מרגיש ״סופר בטוח״)

אל תחכה לרגע שבו תרגיש בלתי מנוצח.

זה לא תנאי כניסה.

חפש את הסימנים הקטנים:

  • אתה שואל יותר שאלות במקום לנחש ולהילחץ.
  • אתה אומר ״אני אחזור אליך״ בלי להרגיש אשם.
  • אתה מסכם ולא משאיר דברים באוויר.

אלה מדדים של שליטה.

וזה הביטחון האמיתי.


בסוף, משא ומתן טוב הוא לא קרב של אגו, אלא שיחה שמנוהלת היטב.

ככל שאתה משחרר מחסומים פנימיים, הגבולות שלך נהיים ברורים יותר, המילים יוצאות נקיות יותר, והלחץ יורד.

ואז קורה משהו כמעט מרגיז בפשטות שלו: אתה מתחיל לקבל תוצאות שמתאימות לך.

בלי דרמות.

עם חיוך.

ואם מישהו עדיין ירים גבה? שירים. זה לא עולה כסף.

שתפו את הפוסט עם חברים

מאמרים נבחרים מהבלוג שלנו

בפורטל משאבי אנוש וכוח אדם תמצאו את כל המידע הנחוץ לכם על זכויות עובדים, עסקים ועוד.

  • 9758431 - 08
  • פנחס ספיר 8, נס ציונה
  • 17:30 - 09:00
© 2019 All Rights Reserved